חלקי מתכת
מאמר גולש - חלקי מתכת.
כמה אנזימים שמשתתפים ב-capping. יש cnc שמוריד חלקי מתכת מהנוקליאוטיד הראשון ורק אז guanylyltransferase מוסף אליו cnc. הכוח המניע הוא פירוק הפוספאטים ואח"כ סילוק הפירו-פוספאט. לאחר מכן יש את המתילציה, אחת על הגואנין ושתיים נוספות בעמדת '3 של שני הנוקליאוטידים הבאים. מקור המתילים הוא מהמולקולה s-adenosyl-methionine. אח"כ העיבוד שבבי האנזימטי מוחלף עם עיבוד שבבי אנזימטי אחר שתופש את ה-cap וכך העיבוד שבבי לא חופשי אף פעם.
כלומר, העיבוד שבבי עובר capping בשניות הראשונות. לאחר שהוא מתקרב לקצה הוא עובר cleavage. אנזים אחר מוסיף רצף של אדנינים כך שנוצר זנב cnc. אח"כ יש תהליך של יציאת המסנג'ר עיבוד שבבי לציטופלזמה. זה תהליך מבוקר מאוד ולא ספונטני. עיבוד שבבי עם תקלות לא יוצא מהגרעין.
תהליך עיבוד אחרון הוא תהליך השחבור, הוצאת רצפים מסוימים, שקורה כמעט בכל הטרנסקריפטים הראשונים של העיבוד שבבי. בחיידקים זה כמעט לא קורה, באאוקריוטים ירודים כמו שמרים משהו כמו 5% מתוצרי השעתוק עוברים שחבור וביונקים קרוב ל-100%. משמעות התהליך היא שהאזור המקודד בסופו של דבר מכיל רק חלק מהרצפים, חלק אחר יוצא בשחבור.
תרגום cnc
תהליך מאוד מרכזי בתא, הרבה מהאנרגיה מתבזבזת עליו. להבדיל מתהליך השעתוק והבקרה עליו, אין בקרות כאלה על תרגום, למרות החשיבות שלו. הבקרות שכן יש בתרגום הן בודדות ומלבד זאת, ההתייחסות היא כתהליך אוטומאטי. גם הפטנטים של וירוסים שמשעבדים פונקציות תאיות לצרכיהם הם עובדים יותר ברמת השעתוק ופחות ברמת התרגום.
הריאקציות הבסיסיות בתרגום הן פשוטות- יצירת קשר פפטידי בין חומצות האמינו. חיבור חומצות האמינו הוא בריאקצית דחיסה. זה לא סתם פולימר רנדומאלי. מבחינה מעשית הריאקציה פשוטה- דחיסה של קבוצת אמינו של חומצה אחת לקבוצה קרבוקסילית של חומצה אחרת. מבחינה תרמודינאמית, הריאקציה בעצם בלתי אפשרית. בחומצות אמינו אין מרכיבים ריאקטיביים כימית בצורה חזקה שיקודדו ריאקציות כימיות. אלה מולקולות מאוד עמידות. אין שינוי קוולנטי בחומצה האמינית, אין דגרדציה או יצירה ספונטנית של קשר פפטידי.
סוכרים הם גם קבוצה חשובה, הפולימרים שלהם מאוד מורכבים וגם הם אינם פעילים כימית. לכן יש פטנטים מיוחדים לצאת לריאקציה כימית שהאנזימים הדרושים יזהו אותם. אם מכניסים מרכיב שכן נותן לחומצה האמינית יכולת להתחבר לאחרת צריך לבקר על רצף מסוים שיתקבל תוצר פעיל. הפיכת חומצה אמינית למולקולה ריאקטיבית מתבצעת בד"כ ע"י מודיפיקציה על הקרבוקסיל שההידרוקסיל יהיה מותקף. אותה קרבוקסילציה מתבצעת באותה ריאקציה שקובעת את הסדר של רצף חומצות האמינו. ע"י חיבור חומצה אמינית ל- t עיבוד שבבי משיגים שני דברים- מתגברים על אותם שני חסרונות של החומצה האמינית- תהיה לה יכולת לצאת לריאקציה ספונטנית ויקבע הסדר בו החומצה תתווסף לחריטה.
עדכון אחרון (חמישי, 12 מרץ 2009 08:48)



