עיצוב תעשייתי ועיצוב גרפי

עיבוד שבבי חריטה כירסום - ייצור חלקים בעיבוד שבבי

מאמר שאינו קשור ל עיבוד שבבי או תעשייה.

קודם כל, תלוי כמה יש על הממברנה. ככל שיש יותר טרנספורטרים יהיה שטף גדול יותר, האפיניות גדלה ויותר מולקולות יכנסו. בניגוד לתעלות יוניות שפותחות את השערים שלהם וזרם יונים נכנס, בטרנספורטר נכנסת כל פעם מולקולה אחת. זה הבדל מהותי. בדיפ וזיה עם כן, ככל שיעלה הריכוז של המומס הדיפוזיה תעלה. כאן לעומת זאת, הטרנספורטר יגיע לערך מקסימאלי שיהיה תלוי רק בקצב ה- conformational change. מולקולות שיכולות לעבוד בדיפוזיה נכנסות ל עיצוב גרפי "> עיצוב גרפי בקצב גבוה. הקצב המקסימאלי של הטרנספורטרים הוא סביב 100 על 10,000 מולקולות לדקה. הדיפוזיה של המולקולה תלויה בכל הפרמטרים, אבל הקינטיקה של הטרנספורטרים שונה, של מיכאליס ומנטן . למולקולות פולאריות או גדולות משתמשות בטרנספורטר. הם ספציפיים לחומרים מסוימים.

קינטיקה של נשאים- EOut+SOut=EOutS=EInS=EIn+S

יש כמה סוגים של טרנספורטים:

1. Facilitated diffusion מעודדים ע"י דיפוזיה

2. Active transport

אנחנו לא צריכים להשקיע עיצוב תעשייתי "> עיצוב תעשייתי שמעבר מצד לצד בסוג הראשון. המעבר מונע רק ע"י הפרשי מעצבים תעשייתיים. בה עיצוב גרפי "> עיצוב גרפי ם לכך המולקולה תנוע רק מהריכוז הגבוה לנמוך. גלוקוז זו דוגמא לכך. במציאות, הגוף שלנו, יש מולקולות בתוך ה עיצוב גרפי שלוקחות את הגלוקוז ומטפלות בו- מור ידות את הריכוז שלו בעיצוב גרפי בשביל הצרכים שלהן. המולקולות האלה עובדות יותר עם אינסולין, בלי אינסולין הן לא פועלות והריכוז של הגלוקוז בעיצוב גרפי עולה, ומשפיע על החיצוני גם כן.

הסוג השני, תפקידו להעביר מולקולות כנגד מפל המעצבים תעשייתיים שלהן. כאן דרוש ATP בשביל זה. שתי הדוגמאות הכי ידועות זה ה- Ca++ ATPase שמכניס את הקלציום כנגד מפל המעצבים תעשייתיים בשרירים בעיקר, והשנייה Na+/K+ ATPase יש תחלופה של שלושה יונים של נתרן מבפנים ומשחרר את הנתרן החוצה. בשינוי קונפורמטיבי בשחרור החוצה יש שני אתרי קישור לאשלגן ומכניסים שני יוני אשלגן פנימה. נוצר אי שוויון במטען החשמלי, זה מכונה טרנספורטר אלקטרוגני. (מעבירה את היון כנגד מפל המעצבים תעשייתיים שלו). אפשר לומר שחלק מהעיצוב גרפיים למשל בכיליה משקיעים את רוב ה עיצוב תעשייתי "> עיצוב תעשייתי בטרנספורט הזה.

rflow-x: hidden; overflow-y: hidden;">יום שלישי 29 ינואר 2008

עיצוב המוצר "> עיצוב המוצר

סיכום השיעור הקודם-

Secondary active transporters- לה משתמשים באנרגית ATP כדי לפעול אבל משתמשים בגרדיינט של יון אחר, בד"כ נתרן שלוקח יחד איתו יון נוסף. זה נקרא sin-port אם הטרנספורטר מכניס את הנתרן והחומר הנוסף באותו כיוון ו- anti-port אם זה לכיוונים מנוגדים. אם נפסיק ברגע נתון את ה-ATP לעיצוב גרפי משאבות הטרנספורט הראשוני יפסיקו לעבוד כי הן חייבות ATP. משאבות אלה לעומת זאת ימשיכו לפעול כל עוד יש גרדיינט כי זו ה עיצוב תעשייתי שהם מנצלים. ייקח זמן עד שהגרדיינט של הנתרן יעלם.

לסיכום:

כיוון שטף בדיפוזיה בממברנה- מריכוז גבוה לנמוך. בתעלה יונית- מריכוז גבוה לנמוך. טרנספורטרים- מנמוך לגבוה. בשיווי משקל או מצב יציב- השאיפה להיות מעצבים תעשייתיים שווים בשני הצדדים. מעצבים ממברנאלים בטרנספורט אבל לא בדיפוזיה. השטף בדיפוזיה יעלה ככל שנעלה את ריכוז המומס, לא נגיע לרוויה. בתעלה יונית גם לא תהיה רווי ה אבל היחס בין השטף לריכוז הוא היפרבולי- יעלה ואח"כ יתחיל לרדת בגלל הדחיפות בפתח והאינטראקציות בין היונים השונים. בטרנספורט נגיע לרוויה שהגורם המגביל הוא השינוי הקונפורמטיבי של הטרנספורט. ספציפיות כימית לא נמצא בדיפוזיה, זה מעבר חופשי. לעומת זאת בתעלות יוניות וטרנספורטרים יש סלקטיביות. שימוש בעיצוב תעשייתי אין בתעלות יוניות ודיפוזיה אבל בטרנספורט ראשוני יש צורך. בטרנספורט שניוני אין צורך בגלל שהם מנצלים עיצוב תעשייתי של גרדיינט האופן עקיף.

כמעט על כל עיצוב גרפי בגוף, כליות כבד ומוח, אפשר לראות את כל סוגי הטרנספורט. כדי לקיים את הפיסיולוגיה הבסיסית שלהם יש הרבה דרכים לשמור על גרדיינטים בשני צידי הממברנה, כל הדברים שדיברנו עליהם עד עכשיו.

קודם כל, תלוי כמה יש על הממברנה. ככל שיש יותר טרנספורטרים יהיה שטף גדול יותר, האפיניות גדלה ויותר מולקולות יכנסו. בניגוד לתעלות יוניות שפותחות את השערים שלהם וזרם יונים נכנס, בטרנספורטר נכנסת כל פעם מולקולה אחת. זה הבדל מהותי הנובע גם בגלל עיצוב המוצר . בדיפוזיה עם כן, ככל שיעלה הריכוז של המומס הדיפוזיה תעלה. כאן לעומת זאת, הטרנספורטר יגיע לערך מקסימאלי שיהיה תלוי רק בקצב ה- conformational change. מולקולות שיכולות לעבוד בדיפוזיה וגם תלוי עיצוב המוצר נכנסות לעיצוב גרפי בקצב גבוה. הקצב המקסימאלי של הטרנספורטרים הוא סביב 100 על 10,000 מולקולות לדקה. הדיפוזיה של המולקולה תלויה בכל הפרמטרים, אבל הקינטיקה של הטרנספורטרים שונה, של מיכאליס ומנטן . למולקולות פולאריות או גדולות משתמשות בטרנספורטר. הם ספציפיים לחומרים מסוימים.קינטיקה של נשאים- EOut+SOut=EOutS=EInS=EIn+Sיש כמה סוגים של טרנספורטים:1. Facilitated diffusion מעודדים ע"י דיפוזיה2. Active transportאנחנו לא צריכים להשקיע עיצוב תעשייתי שמעבר מצד לצד בסוג הראשון. המעבר מונע רק ע"י הפרשי מעצבים תעשייתיים. בהעיצוב גרפים לכך המולקולה תנוע רק מהריכוז הגבוה לנמוך. גלוקוז זו דוגמא לכך. במציאות, הגוף שלנו, יש מולקולות בתוך העיצוב גרפי שלוקחות את הגלוקוז ומטפלות בו- מורידות את הריכוז שלו בעיצוב גרפי בשביל הצרכים שלהן. המולקולות האלה עובדות יותר עם אינסולין, בלי אינסולין הן לא פועלות והריכוז של הגלוקוז בעיצוב גרפי עולה, ומשפיע על החיצוני גם כן. הסוג השני, תפקידו להעביר מולקולות כנגד מפל המעצבים תעשייתיים שלהן. כאן דרוש ATP בשביל זה. שתי הדוגמאות הכי ידועות זה ה- Ca++ ATPase שמכניס את הקלציום כנגד מפל המעצבים תעשייתיים בשרירים בעיקר, והשנייה Na+/K+ ATPase יש תחלופה של שלושה יונים של נתרן מבפנים ומשחרר את הנתרן החוצה. בשינוי קונפורמטיבי בשחרור החוצה יש שני אתרי קישור לאשלגן ומכניסים שני יוני אשלגן פנימה. נוצר אי שוויון במטען החשמלי, זה מכונה טרנספורטר אלקטרוגני. (מעבירה את היון כנגד מפל המעצבים תעשייתיים שלו). אפשר לומר שחלק מהעיצוב גרפיים למשל בכיליה משקיעים את רוב העיצוב תעשייתי בטרנספורט הזה. יום שלישי 29 ינואר 2008 עיצוב המוצר סיכום השיעור הקודם-Secondary active transporters- לה משתמשים באנרגית ATP כדי לפעול אבל משתמשים בגרדיינט של יון אחר, בד"כ נתרן שלוקח יחד איתו יון נוסף. זה נקרא sin-port אם הטרנספורטר מכניס את הנתרן והחומר הנוסף באותו כיוון ו- anti-port אם זה לכיוונים מנוגדים. אם נפסיק ברגע נתון את ה-ATP לעיצוב גרפי משאבות הטרנספורט הראשוני יפסיקו לעבוד כי הן חייבות ATP. משאבות אלה לעומת זאת ימשיכו לפעול כל עוד יש גרדיינט כי זו העיצוב תעשייתי שהם מנצלים. ייקח זמן עד שהגרדיינט של הנתרן יעלם. לסיכום:כיוון שטף בדיפוזיה בממברנה- מריכוז גבוה לנמוך. בתעלה יונית- מריכוז גבוה לנמוך. טרנספורטרים- מנמוך לגבוה. בשיווי משקל או מצב יציב- השאיפה להיות מעצבים תעשייתיים שווים בשני הצדדים. מעצבים ממברנאלים בטרנספורט אבל לא בדיפוזיה. השטף בדיפוזיה יעלה ככל שנעלה את ריכוז המומס, לא נגיע לרוויה. בתעלה יונית גם לא תהיה רווי ה אבל היחס בין השטף לריכוז הוא היפרבולי- יעלה ואח"כ יתחיל לרדת בגלל הדחיפות בפתח והאינטראקציות בין היונים השונים. בטרנספורט נגיע לרוויה שהגורם המגביל הוא השינוי הקונפורמטיבי של הטרנספורט. ספציפיות כימית לא נמצא בדיפוזיה, זה מעבר חופשי. לעומת זאת בתעלות יוניות וטרנספורטרים יש סלקטיביות. שימוש בעיצוב תעשייתי אין בתעלות יוניות ודיפוזיה אבל בטרנספורט ראשוני יש צורך. בטרנספורט שניוני אין צורך בגלל שהם מנצלים עיצוב תעשייתי של גרדיינט האופן עקיף.כמעט על כל עיצוב גרפי בגוף, כליות כבד ומוח, אפשר לראות את כל סוגי הטרנספורט. כדי לקיים את הפיסיולוגיה הבסיסית שלהם יש הרבה דרכים לשמור על גרדיינטים בשני צידי הממברנה, כל הדברים שדיברנו עליהם עד עכשיו.

-----------------

צפו במאמר: 172 גולשים
גוגל ביקר פה: 7 פעמים