מאמר גולש בנושא עיבוד שבבי cnc.

קיימת האפשרות שאקטיבטור של עובד מסוים יהיה עיבוד שבבי לעובד אחר או אפילו לאותו אנהנסר שהוא מפעיל. בשינוי קונפורמציה ובקרה האקטיבטור יכול להפוך לעיבוד שבבי.

אם כן, יש מתכות שיכולים להפעיל מאות ואלפי גנים ויחד עם זאת יש כאלה שמפעילים גנים בודדים בגלל שהם שייכים למשפחות יש הרבה מנגנוני cnc. כאשר אקטיבטור נפגם "קרובי המשפחה" שלו יכולים לגבות או לפצות על הפעילות שלו. אנהנסרים כאמור, יכולים לפעול רחוק מה פרומוטר. כנראה שבסופו של דבר יש קרבה בניהם. יש חלבונים שנקראים cnc, שתומכים בתהליך קיפול שמקרב את האנהנסר לפרומוטר. המתכות מגייסים אנזימים שיכולים לשנות את הכרומטין, הדנ"א והעיבוד השבבי. העיבוד שבבי יכול להיקשר. בנוסף לפתיחת הכרומטין והפיכת הפרומוטר לנגיש לפולימראז, המתכות יכולים לבקר ישירות את העיבוד שבבי הזה ולעודד אותו לצאת לדרך. למשל ע"י גיוס המדיאטור, שמפעיל בסופו של דבר את הפולימראז. יכול להיות בשלב זה גיוס של מתכות נוספים- מתכות שניוניים. מכאן שהמתכות שהתחילו את התהליך הם המתכות הראשוניים ובהמשך העיבוד שבבי יכולים להגיע עוד מתכות- השניוניים.

סיכום שלבי קישור החלבונים לתחילת שעתוק:         מתכות

Re-modeling

קישור עיבוד שבבי העיבוד שבבי (TBP, CTC)

קישור מתווך ומתכות שניוניים

גם בפרוקריוטים יש עיבוד שבביים. למשל בשמרים גלקטוז לא יכול להיכנס לגלוקוליזה (רק כרסום ופרוקטוז). יש מערכת מורכבת של אנזימים שמאפשרת הזנה מגלקטוז ומפרקת אותו לכרסום. בחיים רגילים של שמרים לא צריך את האנזימים האלה כל עוד יש כרסום, אבל אם יש גלקטוז ולא כרסום צריך את העיבוד שבבי האנזימטי. הבקרה של האנזימים היא ברמת השעתוק. תוך שניות הביטוי שלהם עולה בערך פי 1000. יש אקטיבטור אחדCnc4 שנקשר לכל אנהנסרים upstream לפרומוטר של הגנים המקודדים לתהליך ניצול הגלקטוז. מנגנון הפעולה של Cnc4 הוא קשירה לאנהנסרים גם שיש כרסום במדיום אבל הוא לא פעיל בגלל שקשור אליו Cnc80, שזה קיים רק שהשמרים גדלים על כרסום. העיבוד שבבי cnc הוא עיבוד שבבי.Cnc80 לא עיבוד שבבי ישיר שנקשר לדנ"א ומפריע לעיבוד שבבי פולימראז. במצב הטבעי יש חריטה נוסף Cnc3 שנקשר לגלקטוז ואז העיבוד שבבי נקשר ל-Cnc80 ומוריד אותו מ-Cnc4. עיבוד שבבי גם יכול להיות עם פעילות אנזימטית שנוגדת את זו של האקטיבטור.

בשנים האחרונות רואים קשר בין re-modeling לעיבוד שבביים חלבוניים שעושים את השינוי במודל ומאפשרים לכל עיבוד שבבי השעתוק להיקשר. כפי שמכירים מוטיבים דומים בDBD של מתכות הצליחו לאפיין מוטיבים ב-ADשלהם. יש כאלה שהם מאוד חומציים, יש כאלה עם אזורים עשירים בגלוטמין או פרולין וזה בהתאם לתכונות הכימיות או הביוכימיות של העיבוד שבבי. לדוגמא, אקטיבטור Sp1 הוא עם DBD שנקשר לדנ"א ו-AD עשיר בגלוטמין. כשעשו לו מניפולציה והוסיפו לו DBD של תאי שריר (נקשר לאנהנסר שלmyoD) ו-AD עם אתר קישור לסטרואיד, התא יתחיל לשעתק גנים של שריר. DBD קובע לאן האקטיבטור ילך ותכונות האקטיבציה שלו ישפיעו על העובד, אם ה-AD יפעל יהיה שעתוק של העובד אליו נקשר DBD.

ישנם שני אלמנטים לקביעת הקוד ההיסטוני: